#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו ההקדמה לסוגיא דדכיית תבלינים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-20e47142e659ff31985b6a5f5ecbc25903807256.jpg"">"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי המחבר למה לא אמרינן דהוי אוכל נפש ומותר אפי&#x27; אם היה אפשר מאתמול?"	"כתב הר&quot;ן דלפעמים עושה זאת לימים רבים, ומ&quot;מ אינו ממש דומה לטוחן דאמרינן לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ה סע&#x27; ב&#x27;) דאסור אפי&#x27; בשינוי אלא הוא דרגא אמצעי (ר&quot;י באק ע&quot;פ המ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפלפלין?	"מבואר מכמעט כל הראשונים ואחרונים דדינם כתבלינים, וממילא לפי המחבר מותר לדוכן בלא שינוי, ולפיכך א&quot;צ להחמיר כדעת יחידאה (מג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם יש&quot;ש וב&quot;ח ומהרי&quot;ל) דס&quot;ל דכיון דאינם מפיגים טעם צריך שינוי (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ג&#x27;) {אבל עדיין אסור לדוך בריחיים המיוחדים שלהם משום עובדין דחול וכדלקמיה, ונראה דזהו אפי&#x27; בריחיים קטנים שבבתים בזמנינו, אמנם יתכן לומר דליכא עובדין דחול אלא אם דרכו לדוך לימים רבים וכדמשמע מביה&quot;ל לענין קפה, אבל למעשה אין להקל אלא ע&quot;י גוי ובשינוי וכמ&quot;ש הביה&quot;ל בסמוך}"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במלח 1) גסה 2) שליני&quot;ש?	"1) לכו&quot;ע צריך לדוך בשינוי [לפי הר&quot;ן בדעת הרי&quot;ף הוא לחומרא בעלמא, לפי הב&quot;י בדעת הרי&quot;ף וכ&quot;ש לפי תוס&#x27; הוא מדינא] 2) כיון שהיה דק מתחילה ואח&quot;כ ע&quot;י בישול נעשה חתיכות גדולות לית ביה איסור טוחן דאין טוחן אחר טוחן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;), ומ&quot;מ העולת שבת רצה לדייק מכל בו דעדיין אסור משום מראית העין (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;), אכן השעה&quot;צ (ס&quot;ק ז&#x27;) דחה דאין זה מוכח כלל מהכל בו, ועוד יתכן דדוקא בשבת מחמירים ולא ביו&quot;ט"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מערב מלח עם שאר תבלינים?	"מותר לדוך כולם ביחד בדרכו דהוי חד טרחא [ודלא כיש&quot;ש] (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכרכום?	"מבואר בגמ&#x27; דאינו מפיג טעמו, ולפי הרי&quot;ף ודעימיה יתכן לומר דכי היכי דהם מחמירים במלח ה&quot;ה בכרכום [והב&quot;י דחה דכרכום פג טעמו קצת], והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מחמירים בה {והם המחמירים נמי בפלפלין}, ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) להחמיר בכרכום לדוכה בשינוי, ובפרט כשהיה יודע שצריך זה מאתמול {וזהו בדעת המחבר, אבל פשוט דלפי הרמ&quot;א צריך שינוי}"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אסור לדוך בריחיים שלהם?	"1) רוב ראשונים פרשו מפני עובדין דחול&lt;br&gt;2) המרדכי פי&#x27; מפני מכביר [שיש כברה בתוכה] (מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;) {ולפיכך מתיר בריחיים של חרדל דאין בו כברה (עי&#x27; ב&quot;י)}&lt;br&gt;3) הרשב&quot;א בעבודת הקודש פי&#x27; דהוי טחינה גמורה והוי איסור דאורייתא דהוי קודם לישה [ודרך לדוך בו לימים רבים] (ביה&quot;ל ד&quot;ה ואין)"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני לשחוק בריחיים ע&quot;י שינוי?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דאסור אפי&#x27; בשינוי אחד אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקפה?	"כתב שו&quot;ת פנים מאירות (ח&quot;ב סי&#x27; מ&quot;ד) דאסור לדוך קפה בריחיים שלו אבל מותר לדוכו כרגיל דמפיג טעמו קצת [והשע&quot;ת (ס&quot;ק ג&#x27;) לא העתיק תשובה זו כראוי (הגהות שואל ומשיב)], וכ&quot;כ המחה&quot;ש והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;), אלא שהביה&quot;ל (ד&quot;ה ואין) מפלפל לפי הטעם דהרשב&quot;א בעבוה&quot;ק דהאיסור בריחיים הוי משום טחינה גמורה יתכן לומר דקפה אין דרכו לכתושה לימים רבים ומותר אפי&#x27; בריחיים שלו, אלא שמסיים בחיי&quot;א דיש להקל ע&quot;י גוי עם שינוי [כגון להסר התיבה קטנה כדי שיפול הקפה על השלחן] {ומביה&quot;ל משמע דלפי הטעם דעובדין דחול פשוט דמותר לטחון בריחיים שלו, וצ&quot;ל דאינו נראה כעובדין דחול אלא בדבר שעושהו לימים רבים, וכן נקט שו&quot;ת אז נדברו (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ד), ובאמת מבואר בסמוך (סע&#x27; ג&#x27;) בגרירת גבינה דמותר במורג חרוץ ע&quot;י שינוי מפני שאין דרכו לגרור לימים רבים, וה&quot;נ יהא מותר ע&quot;י שינוי}"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו המנהג הרמ&quot;א?	"הרמ&quot;א כתב להחמיר לדוך הכל בשינוי, ויש שפירשו ע&quot;פ תוס&#x27; דצריך לחוש להשתי טעמים, אבל כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) דלפי&quot;ז בשום ובצל ושחליים שהם מפיגים לגמרי א&quot;צ לדוכם בשינוי אפי&#x27; אם ידע שצריך תבלינים אלו מאתמול (גר&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;, רע&quot;א, ערוה&quot;ש סע&#x27; ב&#x27;) [ולגבי קפה, רע&quot;א הביא מנזירות שמשון דהוי כשום וכו&#x27; דמפיגים לגמרי, אבל הפנים מאירות ומחה&quot;ש כתבו דהוי כשאר תבלינים], אבל יש שפירשו הרמ&quot;א ע&quot;פ הסמ&quot;ק דנוהגין לעשות שינוי לזכור שלא לטחון אלא מה שהוא צריך היום, ולפי&quot;ז אפשר דאפי&#x27; בשום וכו&#x27; צריך לעשות שינוי אבל מדייק מרע&quot;א דדברים דמפיגים טעמם לגמרי א&quot;צ שינוי {ואע&quot;פ דליכא ראיה מרע&quot;א דהוא קאי בשיטת תוס&#x27; מ&quot;מ מאד מסתבר כיון דמפיגים טעמם לגמרי אין לחוש שיטחון יותר מצורך היום} (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח) {ומשמע מדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ב&#x27;) דהוא חושש לתוס&#x27; והסמ&quot;ק, וכן משמע ממ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דהוא חושש לטעם של הסמ&quot;ק, אבל לגבי שום וכו&#x27; בודאי יש להקל דא&quot;צ שינוי}"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדין בריסוק פירות ביו&quot;ט?	"בדבר שאינו מפיג טעמו לגמרי בודאי צריך שינוי, אבל אם מפיג טעמו לגמרי יש מקום להקל לרסק בלא שינוי, אמנם כתב שו&quot;ת אז נדברו (ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ד) דבזה&quot;ז דיש מקרר יתכן דאינו מפיג טעמו לגמרי ולעולם צריך לרסק בשינוי {ויש להוסיף דלפי הסמ&quot;ק לעולם צריך שינוי כדי שיזכור שלא לרסק יותר מצורך היום}"	סימן תקד סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוק בין הבאת תבלינים למדוכה או מדוכה לתבלינים?	"שניהם מותרים אפי&#x27; דרך רה&quot;ר אע&quot;פ שהיו אפשר מבעוד יום [ולא חיישינן שמא מימלך ולא ידוך] ואין נפק&quot;מ ביניהם, וכן מצינו כעין זה לעיל (סי&#x27; תצ&quot;ח סע&#x27; ב&#x27;) {והתם יש חידוש טפי דא&quot;צ להדר להביא הבהמה אצל הסכין למעט ממלאכת יו&quot;ט}"	סימן תקד סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד כותשין הריפות ביו&quot;ט?	"מבואר בגמ&#x27; דבבבל מותר בקטנה אבל בא&quot;י אסור אפי&#x27; בקטנה, ויש בזה ג&#x27; מהלכים בב&quot;י:&lt;br&gt;1) רש&quot;י פי&#x27; דבא&quot;י יש עבדים [לרש&quot;י סתם עבדים, לשא&quot;ר דוקא פרוצים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב)] שמזלזלין ועושין בגדולה משא&quot;כ בבבל אין עבדים, ועבדים כנענים לא חשידי (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ב), ולפי&quot;ז במקום דליכא עבדים כנענים ליכא איסור (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [אבל אם יש לו עבדים כנענים לא מהני לכתוש ע&quot;י עצמו דלא חילקו חכמים (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ג)]&lt;br&gt; 2) הרמב&quot;ם פי&#x27; דבא&quot;י התבואה טובה ואפשר לכתוש מאתמול משא&quot;כ בבבל א&quot;א מאתמול, ולפי&quot;ז הכל תלוי אם היה אפשר מאתמול (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [ואע&quot;פ שמלח היה אפשר מאתמול ואפ&quot;ה מותר בשינוי הכא החמירו דדיכת דייסא הוי טפי עובדא דחול, ומש&quot;ה אפי&#x27; במקום דמיפגם אינו מותר בגדולה אלא בשינוי ע&quot;י קטנה (שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ו)]&lt;br&gt;3) הראב&quot;ד פי&#x27; דבא&quot;י אין אוכלים תבואה כ&quot;כ ודי להם לכתוש בקטנה ולפיכך אינו שינוי אצלם משא&quot;כ בבבל עיקר תבשילם בדייסא ודרכן לכתוש בגדולה וממילא קטנה הוי שינוי, ולפי&quot;ז הכל תלוי אם דרכן לכתוש בקטנה בחול (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז)&lt;br&gt;להלכה, יש להחמיר ככל הפירושים (פר&quot;ח, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&quot;ט)"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אנו בקיאים מהו גדולה ומהו קטנה?	"הטור כתב דאין אנו בקיאים ולפיכך צריך להחמיר אפי&#x27; בבבל בקטנה, וכ&quot;כ המחבר, אכן הפר&quot;ח השיג עליו דשפיר אנו בקיאין בזה דכל דבר שאין אנו רגילין לכתוש בו כל השנה מותר ביו&quot;ט, וכ&quot;כ הב&quot;ח ומהרש&quot;ל, והכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה וכיון) בשעת הדחק כשלא היה לו פנאי מערב יו&quot;ט אפשר להקל בשינוי, אלא שצריך ליזהר שלא לעבור על שאר איסורים כגון איסור זורה "	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם כתש במכתשת גדולה?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) מדייק מגמ&#x27; דאסור דרב פפי לא רצה לאוכלה, ודחה דאפשר דאדם חשוב צריך להחמיר, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק כ&#x27;) סותם להחמיר דרבינו ירוחם משמע דכל אדם צריך להחמיר {ונראה דתלוי באיסור של גדולה, אי אמרת דהוא רק עובדין דחול דהוי איסור דרבנן בדיעבד יהא מותר אפי&#x27; להרמב&quot;ם ורש&quot;י, ואי אמרת דאסור משום טחינה גמורה דדרכן לימים רבים אז בדיעבד מותר רק להרשב&quot;א דס&quot;ל דמקילין באיסור יו&quot;ט אבל לפי הרמב&quot;ם ורש&quot;י אסור, ונמצאת לפי סתימת המ&quot;ב גדולה אסורה משום טחינה גמורה וחיישינן להרמב&quot;ם ורש&quot;י דאסור בדיעבד, אע&quot;פ דבעלמא לא קנסינן במעשה שבת אם יש היתר לחד שיטה משום ספק דרבנן לקולה וכמ&quot;ש הביה&quot;ל (סי&#x27; רנ&quot;ג)}"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לעשות טיסני [ד&#x27; חלקים]?"	"בתחילת הגמ&#x27; משמע דאסור משום טרחא יתירא אבל למסקנא משמע דבבבל מותר במכתשת קטנה אפי&#x27; לעשות טיסני, וכן מבואר מהטור ומגיד משנה ומהר&quot;ם שיף, אכן המאירי כתב דאפי&#x27; למסקנא אסור לעשות טיסני במכתשת קטנה דהוי טרחא יתירא, וצ&quot;ע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אין)"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרור גבינה על מורג חרוץ?	"כתב הריב&quot;ש (סי&#x27; קפ&quot;ד) דהוי כמלח דאינו מפיג טעם וצריך לגרוד בשינוי (ב&quot;י, רמ&quot;א) [ואפ&quot;ה בשבת אסור אפי&#x27; בשינוי משום עובדין דחול (סי&#x27; שכ&quot;א סע&#x27; י&#x27;)], וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) דדוקא בחרדל אמרינן דאסור לשחוק בריחיים שלו דדרכן לשחוק הרבה ביחד והוי עובדא דחול משא&quot;כ גבינה אינו גורר אלא לשעתו (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {ואע&quot;פ דאין טוחן אלא מגידולי קרקע מ&quot;מ הריב&quot;ש (סי&#x27; קכ&quot;א) ס&quot;ל כהשלטי גיבורים (מובא במג&quot;א סי&#x27; שכ&quot;א) דס&quot;ל דבהמות נמי מקרי גידולי קרקע, וי&quot;ל דהרמ&quot;א כאן חושש לשיטה זו}"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לגרור חריי&quot;ן?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמיר כריחיים של חרדל דדרכן לגרור לכמה ימים, אכן המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) הביא שהאחרונים מקילים בזה, וביאר הא&quot;ר וב&#x27; וג&#x27; ימים לא מקרי כמה ימים [וכן משמע מרמב&quot;ן, אבל הרשב&quot;א משמע דכל שדרכו לטחון ליותר מיום אחד אסור], והחיי&quot;א ביאר דדוקא בריחיים גזרו דהוי מעשה חול גמור ולא בשאר כלים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב), ומ&quot;מ כתב המ&quot;ב (שם) דיעשה שינוי כגון לחתוך על המפה או על השלחן דהרבה פעמים אינו מפיג טעם כשמכסין אותה היטב, ועוד הרי המג&quot;א מחמיר אפי&#x27; ע&quot;י שינוי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ג)"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לחתוך ירקות דק דק 1) ע&quot;י סכין 2) ע&quot;י grater?	"1) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ט) דהם מפיגים טעמם לגמרי והוו כשום וכו&#x27; דמותר בלא שינוי כל מה שהוא לצורך היום {ומשמע דאפי&#x27; להסמ&quot;ק א&quot;צ שינוי, וי&quot;ל כיון דמפיגים לגמרי אין לחוש שיחתוך יותר מלצורך היום} 2) דברים שעושים לימים רבים אסור לגמרי משום עובדין דחול ולא מהני בזה שינוי, אבל דברים שאין עושין לימים רבים מותר ברי&quot;ב אייזי&quot;ן כמו בשאר מדוכות וכדומה אלא שיש חילוק לגבי הפגת טעם, אם אינו מפיג טעם כלל כמו מלח בודאי צריך שינוי, ואם הם מפיגים טעם קצת נוהגין כהרמ&quot;א לעשות שינוי, ואם הם מפיגים טעם לגמרי כשום וכו&#x27; מותר בלא שינוי (עי&#x27; שו&quot;ת אז נדברו ח&quot;ח סי&#x27; נ&quot;ד, שו&quot;ת אור לציון ח&quot;ג פי&quot;ט אות ה&#x27;, חוט שני הל&#x27; יו&quot;ט פי&quot;ז ס&quot;ק א&#x27; אות ב&#x27;)"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטחון מצות בכלי המיוחד לכך?	"הרמ&quot;א הביא ממהרי&quot;ל שמותר מפני אין טוחן אחר טוחן [וצ&quot;ב לשון הרמ&quot;א דכתב גם הטעם דאין טחינה באוכלין (רע&quot;א)] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {וש&quot;מ דהאיסור דעובדין דחול בכלי המיוחד לכך הוי מפני דררא דאיסור טוחן אבל היכא דלא שייך איסור טוחן כלל ליכא איסור דעובדין דחול}"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור ברירה ליקח הפירורי מצות שלא נכתשו?	"המהרי&quot;ל כתב דיש בזה איסור בורר [אע&quot;פ דליכא בורר בחתיכות גדולות מקטנות היינו בחתיכות אבל כאן מה שנטחן הוי כקמח וכשני מינים (מג&quot;א ס&quot;ק ט&#x27;, מחה&quot;ש)], והשיג עליו הדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי קיי&quot;ל ביו&quot;ט דמותר לברור הפסולת מן האוכל, והט&quot;ז פי&#x27; דיו&quot;ט הוי כשבת אבל שאר האחרונים דחו דבריו, והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) פי&#x27; דהמרי&quot;ל ס&quot;ל דאסור ליטול קיסם בידו מקמח וכמ&quot;ש לקמן (סי&#x27; תק&quot;ו), והקשו האחרונים הא גופא קשיא למה אסור ליטול קיסם מקמח, והרבה אחרונים תרצו דדוקא מקטניות מותר לברור דאין דרך לברור לימים רבים משא&quot;כ מתבואה וקמח אסור דדרכן להכינם לימים רבים, אבל לפי&quot;ז ה&quot;נ יהא מותר לברור המצה שאינה כתושה דאין דרכן להכין לימים רבים, וי&quot;ל ע&quot;פ החיי&quot;א דס&quot;ל דקיסם אסור אע&quot;פ שאינו לימים רבים מפני שדרכו ליטלו בידו וא&quot;כ דרך ברירתו הוא, וא&quot;כ ה&quot;ה בפירורי מצה הוי ג&quot;כ דרך ברירה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה משום) מסיים וצ&quot;ע [והגר&quot;ז דס&quot;ל דרק תלוי בעשוי לימים רבים כבר תירץ (בסי&#x27; תק&quot;ו בקו&quot;א) דהתם אפשר מבעוד יום דאפשר לטחון המצה מבעוד יום, ואפשר דהביה&quot;ל לא ניחא ליה בזה דיתכן דזה לא מקרי אפשר מבעוד יום א&quot;נ מבואר בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; תק&quot;י) דלא ברירא ליה לאסור כשהיה אפשר מבעוד יום], ולפיכך המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&#x27;) מחמיר שלא ליטול הפירורים לבד אלא מייעץ ליטלם עם מעט קמח {דומיא דזבוב במשקה דכתב לקמן (סי&#x27; תק&quot;ו) ליטלו במעט משקה, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תק&quot;י סע&#x27; ד&#x27;) לגבי מרקד}"	סימן תקד סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר למדוד תבלינים ביו&quot;ט?	"איתא בגמ&#x27; דמותר לנחתום למדוד כדי שלא יקדיח תבשילו, והטור ס&quot;ל דהתירו דוקא נחתום [דאצלו הוי כהפסד מרובה (מחה&quot;ש)] אבל לא לשאר אנשים, אבל הב&quot;י הביא ממגיד משנה דנחתום לאו דוקא וה&quot;ה לכל אדם אלא שדברו חכמים בהווה, וכן פסק המחבר דמותר לכל אדם למדוד תבלינים כדי שלא יקדיח תבשילו, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) הביא דעת הטור, ולהלכה המ&quot;ב סותם להקל דמותר לכל אדם"	סימן תקד סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם דרכו בחול ליקח באומד דעת ולא במדידה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&#x27;) דאז אסור לו למדוד ביו&quot;ט [דש&quot;מ דהוא בקי כ&quot;כ שיודע דלא יקדיח תבשילו], ומהמשך דברי המג&quot;א משמע דכתב הכי רק בדעת הטור, אבל מבואר ממחה&quot;ש וממ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דקאי אפי&#x27; לדעת המחבר"	סימן תקד סעיף ד		
